כאהן, חיבל ושות', עורכי דין ונוטריון
24 ביולי 2008
הננו מתכבדים להביא לידיעתכם, את דבר פרסומו של פסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית משפט השלום בת"א בעניין ת.א. 57421/06 ישראלוקס בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י כב' השופט מאיר יפרח, ואשר עוסק בשאלה האם יבואן זכאי לקבלת החזר בגין תשלומי מכס עבור טובין שהושמדו לאחר ייבואם.
- התובעת בעניין זה, חברת ישראלוקס בע"מ, ייבאה בשנת 2003 נורות ליבון מסין. טובין אלה חייבים לעמוד בתקן הרשמי עפ"י חוק התקנים התשי"ג-1953 בשילוב עם צו יבוא חפשי התשל"ח-1978.
- במועד הזמנת הטובין עמד בתוקפו תקן מסויים (להלן: "התקן הישן"), אשר הוחלף בתקן חדש. בעת הגעת הטובין לישראל, בחודש יולי 2004, ידעה ישראלוקס כי התקן הוחלף וכי הטובין אינם עומדים בדרישות התקן החדש.
- הטובין שוחררו מהמכס באוגוסט – ספטמבר 2004 כנגד הפקדת ערבות בנקאית, וישראלוקס ביקשה כי הטובין ייבדקו עפ"י התקן הישן. הבקשה נדחתה, אך ערר שהגישה ישראלוקס למשרד התמ"ת התקבל ביום 8.5.05, והותר לה לשחרר את הטובין בכפוף לכך שיעמדו בתקן הישן.
- הטובין נבדקו בחודשים יוני – יולי 2005, והתברר כי אינם עומדים אף בתקן הישן. לפיכך נאלצה ישראלוקס להשמיד את הטובין בחודש דצמבר 2005, ובמקביל היא דרשה כי יושבו לה סכומי המכס ששילמה.
- המכס סירב להשיב את הסכומים ששולמו, בטענה כי סעיף 150(2) לפקודת המכס [נוסח חדש] קובע כי תשלומים ששולמו כדין ניתן לתבוע את השבתם תוך 6 חודשים מיום שחרור הטובין.
- בתביעתה להשבת הסכומים ששולמו טענה ישראלוקס כי היא זכאית להחזר מכח סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר) התשכ"ח-1968, הקובע תקופה של 5 שנים לתביעת ההשבה.
- לחילופין טענה ישראלוקס כי היא זכאית להחזר מכח סעיף 150(2) לפקודת המכס, ולמרות שחלף המועד של 6 חודשים, וזאת משום שהעיכוב לא נבע ממעשיה או מחדליה אלא מסירוב הרשויות להתיר שימוש בטובין, סירובם לאפשר בדיקתם עפ"י התקן הישן, והעובדה כי ישראלוקס נאלצה בסופו של דבר להגיש ערר שאכן התקבל. לטענתה, מן המועד שבו נקבע כי הטובין אינם עומדים אף בתקן הישן, ועד להשמדתם ופנייתה בבקשה להחזר לא חלפו 6 חודשים.
- בית המשפט קבע כי חוק מסים עקיפים איננו חל במקרה זה, שכן אין המדובר בתשלום "ביתר". נקבע כי משמעות המונח "ביתר" היא סכום העולה על המגיע בעת ביצוע התשלום, למשל אם נישום שילם בטעות סכום שכלל לא הגיע ממנו, או אם בדיעבד מכריע בית משפט לטובת יבואן בשאלת סיווג הטובין, שאז תחול פסיקת בית המשפט למפרע.
- בעניין זה, לעומת זאת, בעת יבוא הטובין היה המס שהוטל על ישראלוקס זהה לסכום שאותו נדרשה לשלם.
- בית המשפט מצטט החלטה דומה בעניין ע"א (מחוזי ת"א) 2176/01 אליהו ספקטור ושות' בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד האוצר, שם נקבע: "לא מדובר במס ששלום, מסיבה שתהא אשר תהא, ביתר, אלא במס ששולם עפ"י דין אך לימים התברר כי לא ניתן לעשות שימוש בטובין נשוא אותו מס. למצבים מעין אלה מכוון סעיף 150(2) לפקודת המכס..."
- לעניין סעיף 150 (2) נקבע כי תקופת הזמן הקבועה בו הינה 6 חודשים מיום השחרור. בית המשפט קבע כי לא ניתן להאריך מועד זה "מטעמים מעשיים, הקשורים בנטל הראיה ואפשרות הבירור (פס"ד ספקטור הנ"ל). אמנם בעניין אחר, שעליו הסתמכה ישראלוקס, נקבע כי לבית המשפט סמכות טבועה להארכת המועד מכח סמכותו לעשיית צדק (ד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד כח(2) 89), אך באותו עניין דובר על הארכת מועדים שנקצבו בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פס"ד.
- לפיכך נדחתה תביעת ישראלוקס להשבה.
- נראה כי בכל מקרה דומה יש להקפיד על הגשת התביעה להחזר תוך 6 חודשים ממועד שחרור הטובין מן המכס, אחרת התביעה תתיישן.
- אנו עומדים לרשותכם ביחס לכל הבהרה שתתבקש בקשר לאמור לעיל.
בכבוד רב ובברכה,
יהונתן כאהן, עו"ד
כאהן, חיבל ושות'- משרד עורכי דין
